כיצד למנוע מצבי הלם מים כתוצאה מלחץ? ישנן שתי שיטות נפוצות לדיכוי הלם:
1. מיכלי הלם למניעת הלם עולה (עליית לחץ) ויורד (ריק).
2. מגופים מקדמי הלם (SAV) המונעים מצבי הלם, ואילו שסתומי אוויר (AV) מונעים הגעה לתנאי ריק כתוצאה מהלם יורד.
ההבדל המהותי בין שתי השיטות הוא אופן הקטנת תנודת ההלם:
• מיכלי הלם מסתמכים על הרעיון של שמירת האנרגיה העודפת של ההלם במערכת. מכיוון שנפח האוויר בתוך המיכל ניתן לדחיסה, הוא סופג את האנרגיה העודפת ומאפשר זרימת מים לתוך המיכל כאשר הלחץ יורד. לאחר מספר תנודות, תנודות ההלם נפסקות לחלוטין.
• מגופים מקדמי הלם פורקים את האנרגיה העודפת של ההלם לאטמוספירה, וכך מונעים את ההלם ב"מכה אחת". במקביל, שסתומי אוויר מונעים הגעה לתנאי ריק כתוצאה מההלם היורד.
לברמד ניסיון רב שנים באספקת מגופים מקדמי הלם. בשילוב עם ביצוע ניתוח הלם, ברמד בעלת ניסיון מוכח בתכנון מגופים מקדמי הלם ושסתומי אוויר למניעת הלם בצורה רכה וחלקה.
תכנון מניעת הלם עדינה יכול להתממש ע"י שימוש במכלול סגירה מכנית על כל מגוף מקדם הלם, הגבלת זרימת פריקת הלם וכן כיול אינטליגנטי של נווטי הלחץ הגבוה והנמוך.
שתי השיטות פופולריות, מקובלות ומוכחות ברחבי העולם. מבחינה היסטורית, מיכלי הלם היו הפתרון הראשון שהוצג להתמודדות עם מצבי הלם ושימשו במערכות החל מתחילת המאה הקודמת.
בעוד שברמד מספקת את שני הפתרונות, ברור שהשילוב של מגוף מקדם הלם עם שסתום אוויר הוא חבילת מניעת ההלם החסכונית והפרקטית ביותר. כאשר מדובר במערכות בקנה מידה גדול או בתחנות שאיבה פנימיות, מיכלי הלם יכולים להגיע לגדלים עצומים, דבר הכרוך בעלויות גבוהות וכתוצאה מכך בטביעת רגל גדולה של ההתקנה.
למידע נוסף על המגופים מקדמי ההלם ושסתומי האוויר של ברמד.
אפרת שלגמן
ליאור דורון
שרית חצבני
